פסק-דין בתיק ע"פ 54/11

השופט י' עמית:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, תפ"ח 1058-09 (כב' השופטים ש' דותן, י' שיצר וש' שוחט) אשר הרשיע את המערער בעבירות אינוס, מעשה סדום וכליאת שווא, לפי סעיפים 345(א)(1), 347(ב) ו-377 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), והשית עליו 3 שנות מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 30,000 ש"ח.

כתב האישום

1.        לפי המתואר בכתב האישום, בתאריך 21.08.2009, סמוך לשעה 2:30 לפנות בוקר, שהתה המתלוננת, קטינה, ילידת 1992, ביחד עם חברתה (להלן: החברה), במועדון באזור הנמל בעיר תל אביב (להלן: המועדון). שם, פגשה המתלוננת את המערער, אותו הכירה היכרות קודמת שטחית בת חודשיים, ולאחר חילופי דברים ביניהם עלו שניהם לקומה העליונה במועדון והתיישבו באזור הספות (להלן: אזור הספות). בתוך כך המתלוננת סיפרה למערער כי היא בת 20.

           בעודם יושבים באזור הספות, שתו המערער והמתלוננת משקאות אלכוהוליים שהביא המערער מהבר במועדון. בהמשך, התנשקו השניים והמערער ניסה לגעת ברגלה ובצווארה של המתלוננת וכן ניסה להשכיבה על הספה, אך המתלוננת התנגדה ואמרה למערער שלא ייגע בה וש"לא יצא ממנה כלום הלילה". המערער חדל ממעשיו והשניים המשיכו לשוחח. באופן דומה, חזר המערער וניסה מספר רב של פעמים לגעת בגופה של המתלוננת, לרבות באיבר מינה ובחזה מעל בגדיה. המתלוננת עמדה בסירובה ובכל אחת מן הפעמים, התנגדה למעשיו, הזיזה את ידיו ואמרה לו להפסיק. השניים התנשקו בלבד.

2.        בהמשך הלילה, לבקשת המערער, התלוותה אליו המתלוננת אל חדר השירותים ונכנסה עימו לתא שירותי הגברים (להלן: שירותי הגברים). המערער הטיל את מימיו בתא, והשניים יצאו ועלו בחזרה לאזור הספות.

           בעודם באזור הספות, הלך המערער לבר ושב עם משקאות אלכוהוליים נוספים אותם שתה יחד עם המתלוננת. או-אז, ניסה המערער בשלישית, חזור ושוב, לגעת בגופה של המתלוננת, כאשר היא מתנגדת למעשיו תוך שהיא הודפת את ידיו. גם עתה, השניים התנשקו בלבד.

           בהמשך, סמוך לשעה 4:10 לפנות בוקר, הלכה המתלוננת לשירותי הנשים והמערער התלווה אליה בתואנה כי ישגיח שלא יפתחו את דלת התא. המתלוננת נכנסה לתא של שירותי הנשים (להלן: התא או תא שירותי הנשים), משביקשה לסגור את דלת התא, דחף המערער את הדלת, נכנס אחריה לתא, ללא הסכמתה, וכלא אותה בפנים בכך שסגר את דלת התא, נעל אותה ונשען עליה מבפנים. בתוך התא, המשיך המערער לגעת במתלוננת, שהתנגדה וניסה לחנוק אותו בכך שלחצה על צווארו בידה ושרטה את צווארו. בתגובה אמר לה המערער "את לא פראיירית, זה מדליק אותי", ואז סובב את המתלוננת בכוח בשנית, כשפניה לקיר וגבה מופנה אליו. במצב זה הכניס המערער את ידו מתחת לתחתוניה של המתלוננת והחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה ולפי הטבעת שלה. המתלוננת ניסתה להשתחרר, אך המערער תפס אותה בזרועותיה, הצמיד אותה לקיר, הוריד במעט את תחתוניה והחדיר במעט את איבר מינו לפי הטבעת של המתלוננת למספר שניות.

           בהמשך נסוג המערער, איפשר למתלוננת להסתובב עם הפנים אליו ואמר לה כי הוא מתנצל. המתלוננת ניסתה לצאת מן התא, אך המערער מנע ממנה זאת, התנצל בפניה בשנית והתנה את יציאתה בכך שתיתן לו נשיקה. המתלוננת סירבה לדרישתו והמערער נשקה בכוח. בעקבות כך, סטרה המתלוננת למערער פעמיים על לחיו. לבסוף, סמוך לשעה 4:31, פתח המערער את דלת התא והמתלוננת נמלטה מן המקום.

3.        כתוצאה ממעשי המערער ומהתנגדותה של המתלוננת, נגרמו לה שריטות בגבה ולמערער נגרמו שריטות בצווארו ובידיו ופצע באצבעו.

תמצית העדויות לפני בית משפט קמא

4.        לפני בית המשפט העידו, בנוסף למערער ולמתלוננת, מספר עדים וביניהם החברה; נורית בלומנטל העובדת הסוציאלית אשר טיפלה במתלוננת; וחוקר המשטרה שלומי רוטמן. אעמוד להלן על עיקרי העדויות, ועל קביעות המהימנות של בית משפט קמא.

המתלוננת

5.        המתלוננת העידה בבית המשפט כי יצאה מהמועדון מיד לאחר האירוע מושא כתב האישום ופגשה את החברה, השתיים עלו על קטנוע ששייך לחברה והחלו בנסיעה לכיוון ביתן. בעת הגיען לתחנת דלק ובשל בכי המתלוננת, עצרה החברה את הקטנוע ושאלה את המתלוננת למצבה. או-אז סיפרה לה המתלוננת על מה שאירע, והשתיים נסעו לתחנת המשטרה בכפר סבא על מנת להגיש תלונה. בתחנת משטרת כפר סבא הפנו את השתיים לתחנת משטרת תל אביב-צפון שם הגישה המתלוננת את תלונתה בשעה 9:20 (ת/29), כחמש שעות לאחר קרות האירוע מושא כתב האישום.

           לאחר הגשת התלונה נסעה המתלוננת לבית החולים לביצוע סידרת בדיקות, שם הסכימה אף ליטול תרופות לאחר שתתפוגג השפעת האלכוהול. לאחר ביצוע הבדיקות חזרה המתלוננת לתחנת המשטרה ומסרה את הודעתה השנייה (ת/30).

6.        ביום 23.8.2009, יומיים לאחר האירוע מושא כתב האישום, בוצע עימות בין המתלוננת למערער (ת/4), בו חזרה המתלוננת על עיקרי הדברים והמערער הכחיש כי אנס אותה באצבעותיו וכי ביצע בה מעשה סדום.

7.        ביום 25.8.2009, יומיים לאחר העימות, מסרה המתלוננת את הודעתה השלישית (ת/31), ולמחרת היום - 26.8.2009, את הודעתה הרביעית (ת/32).

8.        בעת שמסרה את הודעתה הראשונה במשטרה נכחה חברתה של המתלוננת (דבר שהמתלוננת הכחישה בדיעבד בעדותה בבית המשפט כפי שיפורט בהמשך), והמתלוננת תיארה את השתלשלות האירוע כמתואר בכתב האישום. המתלוננת סיפרה כי פגשה את המערער אותו הכירה היכרות שטחית חודשיים קודם לכן, והחלה לשוחח עימו. השניים שתו יחדיו משקאות אלכוהוליים ובתוך כך ניסה המערער לגעת בה "ולהעיף אותי אחורה שנשכב". המתלוננת התנגדה, "העפתי אותו" כלשונה והמערער חדל. לאחר מכן הלכה המתלוננת לשירותי הנשים והמערער בא איתה בתואנה כי גם הוא הולך לשירותים.

           בשירותי הנשים נכנסה המתלוננת לתא ורצתה לסגור את הדלת, אך המערער דחף אותה, נכנס עימה אל התא ונעל את הדלת. המערער הטיל את מימיו בתוך התא וכשסיים לעשות כן, תפס במתלוננת והחל נוגע בה, תוך שהיא צועקת כי יעזוב אותה ושורטת אותו בצווארו ובידיו. או-אז תפס המערער במתלוננת, הצמידה עם פניה לקיר, הרים את שמלתה ודחף את אצבעותיו אל פי הטבעת ואיבר מינה. המתלוננת סיפרה כי המערער אמר לה "שזה מדליק אותו, שזה מדליק אותו כל הקטע של הכוח הוא אמר לי חתיכת זונה", כל זאת בעודה מתנגדת למעשיו ומבקשת לצאת מן התא. לאחר מכן המערער תפס שוב את המתלוננת כשפניה צמודות לקיר, הפשיל את תחתוניה והחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלה לשניות אחדות. אחר כך חדל המערער ממעשיו והתנצל "פתאום הוא חזר לעצמו והתרחק ממני אמרתי לו שאני רוצה ללכת ושלא יתקרב אלי הוא התחיל לומר לי שהוא מצטער".